תמונה של בית המקדש השלישי: איך ייראה הבית העתידי לפי המקורות

שלוש פעמים ביום אנו מבקשים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובסופה מוסיפים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". אלפיים שנה מתפללים יהודים על בית שאיש מהם לא ראה בעיניו. ובכל זאת, הבית הזה איננו מושג מופשט: הנביאים תיארו אותו, חז"ל שמרו את מידותיו, והראשונים דנו בצורתו. מי שמציב מול עיניו תמונה של בית המקדש השלישי אינו מצייר דמיון בעלמא — הוא נותן צורה לתקווה שיש לה שורשים עמוקים במקורות.

במאמר הזה נעבור על מה שהמקורות מספרים על בית המקדש השלישי, על השאלה כיצד ייבנה, ועל הסיבה שחז"ל ראו בלימוד צורתו — ובהתבוננות בה — מעשה של ממש.

בית המקדש השלישי בנבואת יחזקאל

התיאור המפורט ביותר של בית המקדש העתידי נמצא בתשעת הפרקים האחרונים של ספר יחזקאל (פרקים מ'–מ"ח). הנביא, שישב בגלות בבל, מובא "במראות אלקים" אל "הר גבוה מאד" בארץ ישראל, ושם עומד לפניו איש "ומראהו כמראה נחשת", ובידו "פתיל פשתים וקנה המדה". צעד אחר צעד מודד האיש את השערים, את החצרות, את הלשכות, את ההיכל ואת המזבח — והנביא מתבקש לראות, לשמוע ולמסור הכול לבית ישראל.

מתוך התיאור עולים כמה פרטים מרשימים במיוחד:

• השערים והחצרות: חצר חיצונה וחצר פנימית, ולכל אחת מהן שערים הפונים מזרחה, צפונה ודרומה, עם מעלות העולות מחצר לחצר.
• השער הסגור: "השער הזה סגור יהיה, לא יפתח ואיש לא יבא בו, כי ה' אלקי ישראל בא בו" (יחזקאל מ"ד, ב) — השער הפונה קדימה, שדרכו שבה השכינה אל הבית.
• הנהר היוצא מן הבית: מים יוצאים "מתחת מפתן הבית קדימה", הולכים ומעמיקים עד שהם נעשים נחל "אשר לא יעבר", ובכל מקום שהם מגיעים אליו — הכול חי, עד שמימי ים המלח נרפאים (יחזקאל מ"ז).

אלה אינם תיאורים של מבנה בלבד, אלא של עולם מתוקן: בית שממנו יוצאים חיים, ברכה ומרפא.

"וכתב לעיניהם": למה הנביא נצטווה למסור את צורת הבית

באמצע החזון מקבל יחזקאל ציווי מיוחד: "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית… ומדדו את תכנית… צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו… הודע אותם, וכתב לעיניהם, וישמרו את כל צורתו" (יחזקאל מ"ג, י–יא). המילים "וכתב לעיניהם" מלמדות שצורת הבית נועדה להיות מונחת מול עיני העם — לא רק נשמעת, אלא נראית.

במדרש תנחומא (פרשת צו) מובא שיחזקאל תמה: כיצד יעסקו ישראל בבניין הבית כשהם בגלות? והקב"ה השיב לו: "גדול קריאתה כבנינה" — העיסוק בצורת הבית נחשב כאילו הם בונים אותו. מכאן הכוח של תמונה של בית המקדש בבית: היא הופכת את צורת הבית לחלק מהחיים, ומזמינה התבוננות, שאלה ולימוד. על הרעיון הזה הרחבנו במאמר תמונה של בית המקדש: מחשבה שמקרבת את בניין הבית.

האם בית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם או יירד מן השמים?

אחת השאלות המפורסמות על בית המקדש השלישי היא כיצד ייבנה. רש"י (סוכה מ"א ע"א) כותב: "מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא, יגלה ויבא משמים". לעומתו, הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק י"א, הלכה א') מונה את בניין המקדש בין מעשיו של המלך המשיח, ובתחילת הלכות בית הבחירה הוא קובע שבניין המקדש הוא מצוות עשה המוטלת על ישראל.

מפרשים רבים הציעו דרכים ליישב בין השיטות, ויש שאמרו שבבניין יש חלק של מעשה אדם וחלק של סייעתא דשמיא. אך בדבר אחד הכול מסכימים: הציפייה לבית המקדש היא חובה שלנו כאן ועכשיו, ולא דבר שנשאר רק לעתיד.

מה אנחנו באמת יודעים על צורתו?

הרמב"ם (הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ד') מעיד ש"בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר", ושאנשי הבית השני בנו אותו "כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל". כלומר, בתיאור של יחזקאל יש עניינים שלא כולם נתבארו לנו, ולכן כל תמונה של בית המקדש השלישי היא בהכרח פרשנות.

מה שכן נשמר בידינו בפירוט רב הוא תיאור הבית השני במשנה במסכת מידות — השערים, העזרות, המזבח וההיכל, כולל מידותיהם באמות. תמונה טובה של בית המקדש נשענת על המקורות האלה, על הכתוב ביחזקאל ועל הנמסר במשנה, ומשלבת ביניהם בזהירות ובכבוד.

תמונת בית המקדש לסלון: להביא את החזון אל לב הבית

הנביא ישעיהו מתאר את אחרית הימים: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים… ונהרו אליו כל הגוים" (ישעיהו ב', ב), ו"ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נ"ו, ז). זהו חזון של בית העומד במרכז העולם. בבית הפרטי שלנו, המרכז הוא הסלון — המקום שבו המשפחה מתכנסת, שבו עורכים את שולחן השבת והחג ושבו מארחים.

לכן תמונת בית המקדש לסלון היא בחירה טבעית למי שרוצה שחזון בית המקדש השלישי יהיה חלק מהחיים היומיומיים. כמה דגשים קצרים:

• קיר מרכזי: בחרו קיר שנראה מכל הסלון ומשולחן האוכל, ואם אפשר — את הקיר הפונה לירושלים.
• מרחב סביב התמונה: קיר נקי ממסגרות וחפצים מבליט את התמונה ומשדר כבוד לנושא.
• חומר עמיד ומאיר: הדפסה על זכוכית שומרת על צבעים חיים לאורך שנים, קלה לניקוי ומעניקה לתמונה עומק ובוהק.

להרחבה על בחירת המקום, הגובה והגודל, קראו את המאמר תמונת בית המקדש לסלון: הקיר שמזכיר לכל המשפחה, ועל המשמעות של הצבת תמונת בית המקדש השלישי בבית בימים אלה — את המאמר תמונת בית המקדש השלישי בבית: לזכור, לייחל ולבנות.

מתמונה לבניין

בית המקדש השלישי אינו רק פרק בספרי הנבואה. הוא תקווה שעם ישראל נושא בתפילותיו, בשמחותיו ואפילו בזכר החורבן שהוא משאיר בביתו. תמונה של בית המקדש על הקיר אינה מחליפה את הבניין — אבל היא מקיימת את "וכתב לעיניהם": מציבה את צורת הבית מול העיניים, יום אחר יום, עד שנזכה לראות אותו בנוי על מכונו.

באתר שלנו תוכלו למצוא תמונה של בית המקדש השלישי על זכוכית, שנוצרה בהשראת המקורות כדי להיתלות במרכז הבית.